חיפוש רופא
שם משפחה
איזור בארץ
יישובים
התמחות
חיפוש לפי שם

אורתודונטיה לילדים ולמתבגרים

מה העיתוי המומלץ לתחילת הטיפול האורתודונטי?

באיזה גיל מומלץ לבצע טיפול אורתודונטי?
מהם הגורמים המשפיעים על בחירת עיתוי רצוי לטיפול האורתודונטי?
עקרונית ניתן לבצע טיפול אורתודונטי בכל גיל, כל עוד יש שיניים ומצב התאחיזה שלהן תקין. אולם השפעה על גדילת הלסתות אפשרית רק כאשר המתרפא גדל. שלבי ההתפתחות של הלסתות עוקבים באופן כללי אחרי שלבי ההתפתחות של השלד כולו. חשוב לציין את תקופת גיל ההתבגרות ואת סיום הגדילה שהיא מקדימה אצל הבנות (בסביבות גיל 14 שנים) ומאוחרת יותר אצל הבנים (בסביבות גיל 17 שנים). יתרה מכך, גורמים פסיכולוגיים כמו בגרות מספקת, מוטיבציה וכו'' חשובים לשם השגת שיתוף הפעולה הנחוץ מהמתפרא ועל כן ישפיעו גם הם על עיתוי הטיפול. 

אולם, ישנם מקרים בהם יש צורך בהקדמת הטיפול לגיל מוקדם יותר, 8-9 שנים (ואף מוקדם יותר) עוד לפני החלפת שיני החלב, משום שבגיל מבוגר יותר הטיפול קשה יותר או אף בלתי אפשרי. לדוגמא: 

1. סגר צלבי – סגר הפוך של השיניים הקדמיות ו/או האחוריות. 

2. הרגלים שונים כדוגמת; דחיפת לשון, מציצת אצבע, מציצת מוצץ וכדומה, הרגלים אלו דורשים התייחסות כאשר תדירות ההרגל הינה יותר משמונה שעות ביממה וגיל הילד מעל שש שנים. 

3. בעיות בשיני החלב הגורמות להפרעה בבקיעה הנורמלית של השיניים הקבועות.

4. בליטת יתר של השיניים העליונות ביחס לשיניים , המעמידה אותן בסכנת חבלה. 

ברוב המקרים בהם יבוצע טיפול מוקדם לא יהיה זה הטיפול הסופי ויהיה צורך בטיפול שלב שני בתום החלפת שיני החלב.

ההמלצה - הביאו את הילד/ה לבדיקה ראשונית אצל מומחה ליישור שיניים בסביבות גיל 8-9.

 

 

 
 
 
   
 
 
 

 
  

לראש העמוד לראש העמוד

שומר מקום לשיני חלב שנשרו או נעקרו טרם עת

שומר מקום הוא למעשה הכלי האורתודונטי שמשמש לשמירת מקום ראוי לשן הקבועה שטרם בקעה.

במידה ושיני חלב נושרות או נעקרות לפני הזמן, עלול להיווצר פער בן כמה חודשים, לעתים אף שנים, עד בקיעת השן הקבועה. בפרק הזמן הזה, שיניים הסמוכות לשן שנשרה מתחילות לנוע קדימה ולסגור את המקום שהיה שמור לשן הקבועה הנמצאת מתחת לשן החלב.
שומר מקום עשוי לרוב מתכת או פלסטיק ויכול להיות נייד או מודבק לשיניים. ניתן לשמור מקום באופן חד צדדי (בצד אחד של הלסת) או דו צדדי, כאשר שומר המקום משמש גם לשמירת אורך הקשת למקרה של אובדן עתידי של שיניים חלביות נוספות. האורתודונט בשיתוף עם רופא השיניים לילדים יקבע מהו השומר מקום הדרוש לכל מקרה ומקרה.

 

לראש העמוד לראש העמוד

רסנים, מסיכות פנים ושאר מכשירים הנמצאים מחוץ לפה. למה הם נחוצים?

מתי יש צורך במכשיר חיצוני (רסן, מסיכת פנים) ביישור שיניים?


מרבית הילדים הבאים לטיפול יישור שיניים מתלוננים על לסת בולטת, שיניים בולטות או אי סדירות בקשת השיניים הנגרם מצפיפות השיניים.
המכשיר החיצוני המוכר ביותר הוא הרסן. הרסן פועל בשני אופנים עיקריים:
1. דחיקת השיניים האחוריות בלסת העליונה אחורה וכך מתפנה מקום המאפשר פיזור שיניים צפופות, או דחיקת שיניים בולטות לאחור.
2. רסן יכול לוסת גדילה של הלסת העליונה, ולאפשר תיקון לסת "בולטת".

הרסן מתחלק לשני חלקים : רצועה חיצונית וקשת פנים.

 

 

 

קשת הפנים


קשת הפנים הינה קשת מתכתית הבנויה משתי קשתות מולחמות, הקשת החיצונית נקשרת לרצועה והפנימית נכנסת לתוך הפה. הקשת הפנימית יכולה להיות קשורה לפלטה שמורכבת על השיניים או להתלבש על טבעות המודבקות לשיניים אחוריות. (תמונות של רסן וטורו)

 

 

 

מסיכת פנים
קיים גם "רסן הפוך" למקרים בהם הלסת העליונה שקועה, ומטרתו למשוך הלסת והשיניים קדימה. (תמונה של מסכת פנים)

במקרים בהם הלסת התחתונה בולטת אפשר לטפל בעזרת "סנטרון" שהוא רסן המושך את הסנטר לאחור ומטרתו לעכב את גדילת הלסת התחתונה. (תמונה של סנטרון)

הרסן יעיל בילדים, בהם הלסתות עדיין בהתפתחות, והינו אמצעי לויסות גדילתן.
 

 

 

לראש העמוד לראש העמוד

יישור שיניים מהיר- מציאות או דמיון?

יישור שיניים "מהיר" הוא חלומם של כל המטופלים וכל הרופאים. הזזת שיניים היא תהליך ביולוגי הדורש ספיגת עצם במקום אליו זזה השן ובניית עצם במקום ממנו היא באה. תהליך זה לוקח זמן ויכול לארוך בין מספר חודשים למספר שנים- תלוי במידת התזוזה הנדרשת ובמבנה העצם. אצל מבוגרים העצם דחוסה יותר ותהליכי הבנייה והספיגה איטיים וממושכים יותר. לעיתים יש גם נסיגות חניכיים הגורמות לכך שתמיכת העצם לשיניים היא מועטה ויש לבצע את התנועה האורתודונטית בזהירות באיטיות מירבית תוך הקפדה על ביקורות תכופות אצל רופא השיניים ורופא החניכיים. יישור שיניים של שישה חודשים עד שנה נחשב לכל הדעות טיפול קצר ביותר וניתן לבצע אותו גם באמצעות סמכים שקופים, סמכים בלתי נראים או קשתיות שקופות למקרה שלא רוצים ללכת עם מכשיר נראה ממתכת. הקיבוע לטווח ארוך אינו קשור לאורך הטיפול והוא נובע מהצורך לשמור על התוצאה הסופית ומן הנטייה הקיימת של השיניים החותכות (בעיקר התחתונות) לזוז במהלך השנים (לעיצים מומלץ להשאיר את החוט לכל החיים ולא רק ל-10 שנים).
בשנים האחרונות נכנסו לשמוש חוטים ארוכי טווח וסמכים (ריבועים) בעלי חיכוך קטן ביותר- דבר המקצר משמעותית את אורך הטיפול וכן מקטין את כמות הביקורים הנחוצים אצל האורתודונט (פרקי הזמן בין הביקורות התארך מפעם בחודש לפעם בחודשיים בממוצע).

 

 

 
 
 
 

לראש העמוד לראש העמוד

מדוע צריך לעיתים לבצע עקירת שיניים קבועות לצורך טיפול אורתודונטי?

מתי ישנו צורך בעקירת שיניים קבועות במהלך טיפול אורתודונטי?

הסיבות העיקריות בהן שוקלים עיקרות שיניים הם:


1.אי ההתאמה חמורה בין גודל השיניים לבין גודל הלסתות, המתבטאת בצפיפות קשה מאוד בקשתות השיניים. השיניים לא מסודרות בשורה אחידה , "רוכבות" אחת על השניה, חלק מהשיניים אינן מסוגלות לבקוע . 

2. כשהשיניים בולטות משמעותית החוצה, עקירת השיניים מאפשרת להזיזן לאחור ולהעמידן בזוית נכונה על הלסת, וכך להזיז את השפתיים לאחור, דבר שמשפר את יכולתן להיפגש ואת מראה הפנים.

3. מתאר הפנים בולט של המתרפא: כשהשפתיים בולטות וקשה להפגיש ביניהן, עקירות עשויות לעזור בפתרון בעיות אלו

4. גיל המתרפא: כאשר לא ניתן לנצל תהליכי גדילה לצורך יצירת מקום לשיניים. ככל שהגיל מבוגר יותר, האפשרות היחידה ליצור מקום היא עקירת שיניים.

האם לא חבל לעקור שיניים בריאות?
1. השיניים שעוקרים הן אמנם בריאות, אך עקירתן לעתים תורמת לבריאות כל מערכת הפה, כפי שיוסבר בסעיף הבא.

2. העקירה מהווה את האפשרות היחידה לשפר את מראה הפנים.

3. הרווחים של העקירות נסגרים לחלוטין, ומערכת השיניים מתפקדת ללא בעיות.

לסיכום: 
מדובר בהחלטה מורכבת, רצוי להקשיב לכל מערכת השיקולים של האורתודונט, שעבר הכשרה יסודית העוזרת לו להגיע להחלטה הנכונה ביותר. 
 

לראש העמוד לראש העמוד

מיישרים ומחייכים- מדוע צריך טיפול אורתודונטי?

אחד הטיפולים השכיחים כיום, בעיקר בקרב בני הנוער,הוא "יישור שיניים" או בשמו המקצועי, טיפול אורתודונטי. בטעות, נהוג לחשוב כי טיפולים אורתודונטים הם לצרכים אסתטיים בלבד. האמת היא שבמקרים רבים נובע הטיפול

מצורך תפקודי של השיניים עקב סגירה לא תקינה, חוסר בקיעה של שיניים, צפיפות שיניים, סטייה של הלסת או "מנשך הפוך". העדר טיפול עלול לגרום לבעיות בטווח הרחוק שיתבטאו בכאבים במפרק הלסת, בעיות חניכיים, עששת ושחיקה מוגברת של השיניים עקב עומס לא שווה עליהן.

 

 

 

 

 

לראש העמוד לראש העמוד

שיניים כלואות

  • מהי שן כלואה ועד כמה זה נפוץ?
    שיניים כלואות הן שיניים שמתעכבות לבקוע זמן רב מעל הגיל הממוצע לבקיעתן. לרוב, הסיבה לעיכוב היא עמדה לא טובה של השן. הגורם הנוסף הוא מחסום בדרך הבקיעה של השן שמפריעה לה להתקדם לכיוון חלל הפה; מחסומים אפשריים כוללים :חוסר מקום בקשת השיניים או שן חלבית שלא נשרה בזמן או נוכחות של שיניים עודפות באזור ועוד. ככלל, כל שן יכולה להיות שן כלואה, (לעיתים יותר משן אחת במתרפא), כאשר השכיחות בישראל של ניבים כלואים הינה 1%-3% באוכלוסיות שונות.

  • האם שן כלואה מחייבת טיפול או שמא מומלץ לחכות לבקיעת השן?
    ברוב המקרים הסיכויים לבקיעתן הטבעית של שיניים כלואות הם נמוכים באופן כללי ולכן יש להיבדק  על ידי מומחה ביישור שיניים לצורך קבלת טיפול מתאים. הטיפול בשן הכלואה הוא על ידי מכשור דומה למכשירים האורתודונטים לטיפול בבעיות אחרות (שיניים צפופות, מרווח בין השיניים וכו''''), ולכן יש לתכנן את הטיפול האורתודונטי באופן כולל ומתוך ראיה רחבה. מומחה ביישור שיניים שרכש השכלה רחבה ומתאימה בתחום הוא המתאים ביותר לתכנן ולבצע טיפול זה.
    כאשר הוכן מקום יהיה צורך לרוב בפרוצדורה שתבוצע ע"י כירורג פה ולסתות, המיועדת לחשוף את השן/שיניים הכלואות ולהדביק סמך עליהן (לרוב בצורת כפתור מתכתי). לאחר מכן, האורתודונט/ית יפעיל כוחות עדינים בכדי להזיז את השיניים ממקומן אל עבר המקום שהוכן עבורן בפה. בדרך זו, המתרפא/ה ירוויח שיניים יקרות וחשובות, יסולק מקור סכנה רפואית אפשרית תוך שיפור מראה השיניים והחיוך.

  • מהם סיכויי ההצלחה ? מהו הזמן הנכון לאבחון וטיפול?
    הטיפול בשיניים כלואות הוא טיפול שנחשב ליעיל ובטוח עם סיכויי הצלחה גבוהים, אולם קיימים מקרים בהם עדיף לעקור את השן הכלואה . במקרה שהשן הכלואה שנעקרה נמצאת בקדמת הפה יש צורך לעיתים להחליף אותה בשתל. אבחון בשלב מוקדם בחיים יכול לחסוך טיפולים מורכבים, ולשפר משמעותית את סיכויי ההצלחה.
    התעלמות מנוכחות שיניים כלואות בלסת או הישארותם ללא התייחסות וללא מעקב מתאים עלולה לגרום להיווצרות ציסטות או אף גידולים או להשפיע על בריאותן של השיניים הסמוכות לבעיה. שיניים בריאות עלולות להיפגע מתהליך ספיגתי, כלומר הרס מתמשך של שורש השן  הסמוך לשן כלואה.
    יש לציין שגם אם אובחנה בעיית השן הכלואה בזמן, עדיין אין זה מונע אפשרות לפגיעה בשיניים הסמוכות ולעיתים נראים תהליכים ספיגתיים עוד לפני תחילת הטיפול בשיניים הכלואות וכמו כן תוך משיכת השיניים אלה למקומן. במקרים בהם השיניים הסמוכות ניזוקו קשות עקב נוכחות של שיניים כלואות ישנו צורך לעקור גם אותן. הטיפול האורתודונטי במקרה זה עשוי לכלול צמצום מקום של השן שנעקרה או הכנת מקום לשיקום על ידי שתל בעתיד.
לסיכום:
שן כלואה היא שן שלא בקעה מעצמה לחלל הפה. טיפול אורתודונטי בעיתוי נכון יעזור לה להגיע לחלל הפה. טיפול מעין זה נכון שינוהל על ידי מומחה ביישור שיניים .
לראש העמוד לראש העמוד
עבור לתוכן העמוד